פעילי קהילת בני ישראל דאז

  מר ג'רלד גבריאל

 "אורט אינדיה"

 סניף להקניית ידע מקצועי לעם היהודי החי בהודו , ידע כללי , מרכז למחשבים וקורסים תעשייתיים.

 לאורט יש סניפים בכל העולם להקנות ליהודים ידע מקצועי, כדאגה לצעירים יהודים בכל מקום בעולם,  אורט מכשירה את היהודים בכל העולם במקצועות נדרשים כדי שיוכלו לעסוק בהם.

 לאחר מאמצים רבים של מר ג'רלד גבריאל לפתוח סניף גם בהודו , בשנת 1960 נפתח סוף סוף סניף ראשון – "אורט אינדיה" .

 מר ג'רלד גבריאל ניהל את רשת אורט ומר יונתן סולומון היה הגזבר. הם עזרו לילדי יהודים שידם אינה משגת לרכוש מקצוע  ובין היתר הכשיר הרבה תלמידים בהתאם לביקוש וצורכי המקצוע , כך נמנע מהם להיות מובטלים.בוגרי אורט נתקבלו בהרבה מקומות עבודה והיו ביניהם כאלה שפתחו עסקים פרטיים.

 בסניף שנמצא בורלי יש לימודי ממשל אזרחי, מחשבים, עיצוב אופנה, מורי דרך תיירות, קורס טבחים, ספרנות וכו' , רוב בוגרי קורסים מועסקים כשרטטים, חשמלאים, מכונאים.

 לאורט ישנה חסות של אוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה .

 מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו"  - עורכת רייצל גדקר

 תורגם לעברית ע"י גב' רינה סולומון .

גברת פלורה סמואל ז"ל 

תאריך לידה: 4.9.1924                                   תאריך פטירה: 11.4.1998

 פלורה נולדה לגב' אסתרביי ולמר דויד אהרון אשטמקר. הם היו משפחה מבוססת בכפר אשטמי שבמחוז קונקן שליד מומביי שבהודו. לאחר סיום בית ספר יסודי בכפר אשטמי היא נשלחה לעיר בשם רוה ROHA    לבית ספר מחוזי כדי לסיים תעודת בגרות ולהירשם ללימודים אקדמאיים.

 כך מספרת אחת מנשות למשפ' אשטמקר שאחת מנשות השייכות לשושלת אשטמקר פזרה פרחים העשויים מזהב, כאשר ביקר אחד מבעלי מעמד גבוה בתקופת האנגלים אשר העניק להם תואר של ראש הכפר. סבא של גב' פלורה בנה בית הכנסת בתוך החצר של הבית שלהם כדי לענות על צרכי דת של מתפללי בני ישראל הדתיים בכפר. כאן בבית הכנסת פלורה ילדה צעירה למדה עברית,  מנהגי הדת והתוודעה עם ציבור ההודי ועברה אתם את החגים הגדולים שלה. פלורה נהנתה מאוד מחיי הילדות שלה בכפר ונלוותה על ידי זיכרונות נעימים פסטורליים של חיי הכפר היפה, עשירת תרבות של חברה מגוונת בדתות וסובלנית ביחס לקהילה קטנה.

 משפחתה של פלורה עברה לעיר מומביי בשביל לימודי האקדמאים של הבת. הם גרו במהים MAHIM . היא נרשמה לאוניברסיטה יוקרתית בשם אלפינסטון

ELPHIHSTON  של מומביי. הלימודים שם היו ברמה גבוהה. אף על פי אהבתה למקצוע מתמטיקה היא בחרה ללמוד סנסקריט (שפת תנ"ך של הודו) SANSKRIT

מקצוע לא מקובל באותם השנים על היהודים. שם היא קבלה את התואר B.A.

ובהמשךB.T  . בחינוך ואחר כך M.E.D..

 גב' פלורה עבדה מספר שנים כמורה בבתי ספר שונים למקצועות אנגלית, סנסקריט ומתמטיקה. בשנת 1955 למזלה נפל בחלקה והציעו לה להיבחר למנהלת בית ספר יהודי "סר אלי כדורי" באזור מזגאו שבמומביי והיא נענתה בחיוב. היא ניהלה והוכיחה את עצמה כמנהלת מוצלחת אשר העלתה את רמת בית הספר מבחינה חינוכית ותרבותית. היא עבדה כמנהלת עד שנת 1964. אותה תקופה זכורה בזכרונה עם עליות וירידות. גב' פלורה עלתה לארץ בשנת 1964עם בעלה ושלושת ילדיה. לפני עלייתה  היא ביקרה בארץ בשנת 1961 במסגרת ועידה בינלאומית. במסגרת זאת היא נפגשה עם כמה בני ישראל בעלי השפעה ודברה אתם על עתידה בישראל. שנים הראשונות בארץ היו קשים עבורה. קושי בשפה פגע בהתקדמותה. היא התחילה ללמד אנגלית בבית ספר. משפחתה התמקמה באזור. הילדים למדו בבית ספר ובעלה עבד בחברת אל על.

 גב' פלורה סמואל אישה קשת עורף, החלטית לא שמה לעצמה מחסום עקב השפה. הציעה את עזרתה המקצועית לשירותי הקהילה בארץ. בחרה להיות חברה בארגון כדי לפתור בעיות חברתיות וזכויות דתיות אשר נשללו מהם על ידי רבנים של ישראל. היא נבחרה להיות חברה בסניף הסתדרות והתחילה לעזור לקהילה בדרכים שונות. ב- 1968 היא יסדה ארגון נשים של עולי הודו. הציגה בפניהם את תרבות ההודית, כמה היא עשירה לאומית ובינלאומית. היא יסדה ירחון בשפה מרטי MARATHI  בשם מייבולי MAIBOLI ונהפכה להיות עורכת ראשית הראשונה. היא שרתה את קהל היעד שלה בדרכה.

גב' פלורה סמואל שלטה טוב בשפה מרטי MARATHI   וסנסקריט SANSKRIT 

היא חיברה שירים ושרה אותם. היא נתנה שעורים פרטיים בביתו של שחקן   גורודאט ז"ל GURUDUTH  אמו הציעה שתשיר מאחורי הקלעים את השירים בשביל שחקניות, אך הוריה לא הרשו לה  עקב גישתם השלילית לתעשיית הסרטים.

 מר שמואל נפטר ב- 1987 ממחלה פתאומית. גב' סמואל האלמנה החליטה למסור את עצמה לענייני קהילה בהתלהבות אך לרוע מזלה הרופאים גילו אצלה סרטן בחזה, אך בכל זאת היא המשיכה בפעילותה עד 1994. בשנת 1998היא נפטרה.

גב' פלורה סמואל הוענק לה תואר של "עובדת מצטיינת של הקהילה". היא הייתה פעילה מצוינת בחברה החל משנת 1988.

יהי זכרה ברוך.

  כתב אייזיק שפורקר באנגלית בהסתמך על ספרה ביבליוגראפי

SANSKRITISANGAM

 תרגום בעברית : רינה סלומון

 יוסף דוד פנקר ז"ל

נולד בשנת 1879 נפטר בשנת  1949

בשנת 1929 כתב תסריט ראשון "אלם ארה" שהוסרט בהודו , כתב הצגות בשפות כגון: הינדי, גוזרתי, מרטי,  אורדו. ביים גם הצגות עלילתיות מתוך תנ"ך . ותוך כדי הצגות העביר סיפורי תנ"ך לבני ישראל, היה גאוות בני ישראל כבמאי הצגות.

יוסף דוד פנקר ז"ל עסק בהתחלה בקריאת הצגות מאחורי הקלעים, אחר כך התחיל לשחק כשחקן פעיל בהצגות, תוך כדי משחק כשחקן הוא השקיע את מרצו ומחשבותיו כדי להתקדם, כך הוא התחיל לכתוב הצגות באופן עצמאי ובשנת 1920 כתב תסריט לסרט הראשון "אלם ארה" וכך הוא התפרסם כתסריטאי ובהמשך כתב הצגות בשפות שונות , בהמשך עבר לכתיבת הצגות מתוך תנ"ך.

ההצגות הוצגו בתיאטרון בעיר מומביי שבהודו, הוא קיבל ביקורות טובות בעיתונים. באותה תקופה שירים שנכתבו על סיפורי תנ"ך היו מאוד מפורסמים ומתוכם כתב על מלכות דוד  ועל חוכמת מלכת אסתר אשר מאוד התפרסמו במומביי. בשנת 1921 הוזמן על ידי קהילת בני ישראל כאורח כבוד וקיבל פרס בשם " ריופ קרנדק" .

מקור : ספר בשפה מרטי "בני ישראל איש ומולדתו" - כתבות רייצל ג'רקר.

תורגם לעברית ע"י : גב' רינה סולומון

חיים שמואל קהימקר ז"ל

 נולד בשנת 1830 ונפטר בתאריך 9.10.1908

 בשנת 1875 הקים בית ספר לבנים ובנות בשפה "מרטי" בשם "בית ספר ישראלי". כמו כן כתב ספר על היסטורית "בני ישראל" מהודו.

חיים שמואל קהימקר ז"ל כתב ספר המתעד הרבה על היסטוריה של בני ישראל מהודו. והוא היה לעזר רב למחפשים חומר על היסטוריה של בני ישראל מהודו.

מר חיים שמואל קהימקר ז"ל נולד בהודו בשנת 1830 בכפר הנקרא בשם "אליבג". אביו מר שמואל אברהם קהימקר היה מפקח על בתי-ספר אנגליים (של נוצרים) וכן פיקח על 40 בתי ספר שונים בהודו.

 בגיל 12 חיים שמואל עבר לבית ספר גבוה בשם "רוברט מני" וסיים לימודים תיכוניים והמשיך את לימודיו באוניברסיטה. כדי להגדיל  את ידיעותיו בשפה אנגלית  קרא הרבה ספרים , בשנת 1853 יסד ארגון לעזרה בשם "בני הולנדן"  והקדיש את זמנו לעבודה הקהילתית.

 כתלמיד בבית ספר נוצרי הוא הרגיש כמה קשה להיות יהודי בין הנוצרים , וכן מאוחר יותר בתי ספר אנגליים אסרו על קבלת בני ישראל בבית ספרם . כך עלה במוחו הרעיון לפתוח "בית ספר ישראלי" לבנים ובנות יהודי הודו .

 לפי  הדיווח נרשמו  לבית הספר 176 בנים ו-104 בנות בשנת  5 – 1884 – וכן לימדו אותם 8 מורים בהוראה מעדת "בני ישראל" .אף על פי שזה היה בית ספר לבני ישראל , הרבה תלמידים מדתות שונות הצטרפו לבית הספר. כמו כן גם מורים הינדים. במשך הזמן הוא הצליח להתרים סכום כסף מכובד מיהודי עשיר ומכובד בשם סר אלי כדורי  על כן החליף את שם בית הספר לשמו "סר אלי כדורי".

 מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו"  -  עורכת רייצל גדקר

 תורגם לעברית ע"י גב' רינה סולומון

גברת רבקה סיימן וקרולקר ז"ל

נולדה בשנת – 1859 ונפטרה בשנת –1904

נושא בריאות האישה היה בראש מעניה , תוך כדי עבודה , שרות למען הקהילה היא העבירה הרצאות בשפה מרטי לכל נשות המחוז  מהרשטרה ,בנושאי מחלות נשים והטיפול בהם , מידע גופני ובריאותי. שרתה את קהל הנשים נאמנה. אישה ראשונה בתקופתה שעשתה זאת.

היא נולדה בשנת 1859 למשפחת גוסלקר , אביה שירת בצבא הודו בחיל רגלים . היה מוכר כאיש נדבן וטוב לב. לפני חתונתה היא סיימה את לימודיה בבית ספר אנגלי באליבג .

בתאריך 2.4.1875 בגיל 16 רבקה ביי נישאה למר סיימן וקרולקר, ביום ראשון של חתונתה בעלה הניח לפניה ספרי לימוד וביקש ממנה לסיים קורס של מיילדות כדי שתוכל לעזור לנשים בלידה  היא למדה ב"גרנט מדיקל קולג'" בבומביי , ובשנת 1877 היא קיבלה תעודת בוגר כמיילדת וזאת על אף התנגדות הסביבה. את כל הידע שלה היא הקדישה למען הנשים ללא מחשבה לרווחיות כספית. היא לימדה אותן איך לטפל בעצמן בתקופת ההריון ואחריה ( כזכור הייתה תמותה רבה בעת ההיא בזמן הלידה ואחריה) . היא לימדה אותן באיזה מחלות הנשים עלולות  לחלות בתקופת ההריון או אחריה , כמו כן איזה תרופות עליהן לקחת או איך להימנע ממחלות.

את זמנה הפנוי היא בילתה בחיפוש בספרים  על מחלות בהן הנשים יכולות לחלות, מה הן התרופות למחלות אלו או איך הן יכולות למנוע בחולי, מהן המחלות שיכולות לגרום למוות או מום לילדיהן אם לא תשמורנה או לא תדאגנה לטפל נכון בתינוקיהן ?  היא כתבה מאמרים על נושאים אלו.

בשנת 1878 היא כתבה על " תקופת הריון האישה" מה השלבים עד ללידה. בשנת 1882 היא כתבה על "חגורה של אישה יולדת" היא כתבה זאת גם בשפה גוזרתית וחילקה אותם בכל בית.

בשנת 1883 ממשלה בעזרת ארגון פעיל גייסה 18.000 רופיות מתוך כ- 34.000 עד –40.000 רופיות שהייתה זקוקה להם כדי להביא רופאת נשים מחו"ל, אך רבקה ביי לא חשבה שזה יועיל . את דעותיה היא הביעה בכתבה שהתפרסמה ב – 8.2.1883  היא כתבה נשים שלנו מאוד ביישניות הן תעדפנה למות ולא לספר, רופאות מחו"ל  לא תעזורנה לנשים עניות, על כן עדיף להשקיע כסף על נשים שהן מיילדות או בעלות השכלה דומה, אפשר לפתוח מגמת רפואה ב – "גרנט מדיקל קולג'" ועל ידי ספרי רפואה שברשותנו ללמדן ובכך לחסוך את הבעיות שעלולות להיווצר על ידי הבאת רופאות מחו"ל , מה גם שהן תגענה לתקופה קצובה.בסוף הסתבר שעל המאמצים שעשתה להכשיר רופאות מקרב הנשים המקומיות השתלם כך שהיא צדקה בהחלטתה.

בשנת 1878 התפרסם ספרה הראשון של רבקה ביי "חבר המשפחה" בספר נכתבו מחלות פשוטות (יום יומיות) ואיך לרפא אותן על ידי תרופות יום יומיות.

בשנת 1879 התפרסם ספרה השני " מיילדת" אשר תורגם בגוזרתית.

בשנת 1880 רבקה ביי חקרה את הנושא " בעיות האישה" וכתבה כתבה בשם "עקרה" .

נשים נעזרו במידע על הריון, גורם להריון, מה סיבה שאישה לא יכולה ללדת. איך לשמור בתקופת ההריון.

רבקה ביי כתבה על נושאים אלה בהרחבה. בעל הירחון מר גופד גנש אוגרקר כתב לה מכתב והלל את מאמרה, וכן כתב לה שהמדינה צריכה להתגאות בזה שישנה אישה משכילה כמוה, נשות המדינה רעבות למאמרים מסוג הנ"ל, אנחנו מאוד מבקשים שתמשיכי לפרסם מאמרים כאלה בזמנך הפנוי.

מעשים טובים ועבודה ציבורית של גב' רבקה ביי :

אחת המטלות הגדולות שהיא ביצעה זה להעביר את הידע שלה לנשים שתוכלנה למצות זאת לטובתן, כל זאת היא עשתה דרך כתבות ומאמרים "בריאות האישה" ו"טיפול בילד" נושאים אלה נדונו בכל השכבות ומעמד האישה. היא הופיעה בפני נשים שאינן יודעות קרוא וכתוב, מעמד גבוה ונמוך, היא הזמינה במרפאתה נשים עניות שידן לא הייתה משגת, והסבירה להן ברמתן את חשיבות נושאי מניעת מחלות. גב' רבקה ביי הוזמנה ע"י המלך בדהודה שיווזי רון ג'ייקוד לארמונו כאורחת כבוד והמלך ניסה לעזור לה במעשי התנדבות.

 לצעירים מכפרים שלא יכלו ללמוד באוניברסיטה היא שיכנה אותם בביתה, ארגנה להם ארוחות סדירות, פרנסה אותם ודאגה להם כלכלית וחינוכית , כמו אימה שדואגת לילדיה ,ובנוסף  היא תרמה לבית הספר של סיימון בנ'זמין  .

לילדיה דאגה בכך ששני בניה סיימו לימודים ונהיו מהנדסים ,ואת בנותיה שלחה ללימודי רפואה באוניברסיטת "קולנד"  באוהיו . היא חלמה על כך שבנותיה תסיימנה את לימודי הרפואה ותחזורנה לרפא נשים אך חלומה נקטע  וגב' רבקה ביי נפטרה בשנת 1904 .

 מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו"  - עורכת רייצל גדקר

תורגם לעברית ע"י גב' רינה סולומון .

 ראובן דוד דנדקר ז"ל

 זואולוג  אשר ביצע הרבה מחקרים, אורח כבוד של ממשלת הודו על ספרו  "פזמשרי" אשר היללה את מעשיו, חבר "עמית"  של  גן חיות בית ובר , חוקר "בני ישראל" שהתפרסם בזכותו במעשיו .

 כולם מכירים את סיפורי התנ"ך ועל שלמה המלך  אשר התפרסם כי ידע שפת החיות. במאה העשרים התפרסם מר ראובן דנדקר ז"ל כי הבין את החיות הבר ואת החיות הבית,  25 שנות חייו הוא הקדיש לחיות הבית, לחיות הבר, זוחלים ומעופפים. כמנהל גן החיות במחוז אהמדבאד – גן חיות ממשלתי, הוא הפליא את כולם. מבקרי כבוד של גן החיות היו : ראש ממשלת הודו דאז מר פנדיט זווהרלל נהרו , גב' אינדירה גנדי, ומאות אנשים מפורסמים אשר ביקרו והיללו את מעשיו.

 מר ראובן דוד דנדקר פתח במחוז אהמדבאד ספריה ענקית על נושא חיות כך הרבה תלמידים באו להתעניין , הילדים היו לוקחים את החיות הביתה ולאחר כמה ימים היו מחזירים ובמקומם היו לוקחים חיות אחרות .

 בעקבות כתיבת הרבה ספרים בנושא החיות כולל ספר "פזמשרי"  בשנת 1975 היה אורח כבוד של ממשלת הודו, בספריו הוא כתב על ביצוע ניסיונותיו על גידול חיות אויבות ביחד והוכיח שכלבה יכולה לגדל גור אריה וכו' . 

 בתאריך 4.8.84 הוזמן ע"י ראש העיר כאורח כבוד וקיבל פרס בסך 2001 רופיות , וזאת בעקבות מעשיו על תפיסת חיות מסוכנות  שהסתובבו בקרבת העיר :

ביערות מחוז אהמדבאד בסביבות העיר" מניגאר" הסתובב אריה חופשי וגרם להרבה הרס ראובן בחוכמתו הצליח ללכוד אותו ולהכניסו לכלוב. 

במחוז אהמדבאר בתעלת קנקריה , שני תנינים הפריעו לתושבי הסביבה, הוא הצליח להביאם על ידי שיח שביצע עמם ולהכניסם לכלובים.

מאגם יליקה הוא הוציא שלושה תנינים בקלות, על מעשיו זה הוא הוזמן בשנת  5 – 1984 כאורח כבוד של מועדון רוטרי קנקריה והוללו את מעשיו.

 בשנת 1986 הוא זכה להרבה פרסים "דהדהידי פורסקארי" , "הלפינג הנד פוסקארי" , "קראנטק והנטרי אסושייאן טרפה פורסקאר" כמו כן בגוזרת "והיטרנרי אזושיאן" קבל פרס מלכותי.

 הוא האמין שהחיות שנמצאים בגן החיות שלו הם החברים שלו, כך גם הוא טיפל בהם. כאשר האורחים באו לבקר בגן החיות הוא הסביר לחיות בשפתם שהם אורחים שלהם, החיות אף הנידו בראשם לאות קבלת פנים, לטענתו ניתן להפוך את כל החיות לחברים מלבד פיל וזה בעקבות מקרה עם פיל מרוגז שהעיפו עם ההדק שלו אך מזלו של ראובן שהוא ניצל מזה.

 כמה משנותיו האחרונות לחייו הייתה ירידה בפעולותיו, באותה תקופה זכה לידיים המסורות של אשתו שרה באיי וביתו אסתר באיי שהיא אומנית וציירת במקצוע , מקום עבודתה זה כמה שנים ב"וורלי נשנאל פארק" .

    מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו"  - עורכת רייצל גדקר

   תורגם לעברית ע"י גב' רינה סולומון .

  סיימון בנזמין ווקר (וקרולקר)

חסיד קהילת בני ישראל – נולד בשנת 1949

 בכל תקופת חייו  עבד לשיפור המצב קהילת בני ישראל , כמו כן באו לעזרתו הרבה מתנדבים ועזרו לו בכל הקשור לשיפור המצב בקהילת "בני ישראל".

באותה תקופה היו מקרים רבים של נשים שנפטרו בעת לידה, כי לא הייתה מודעות גדולה לשמירה ולמחלות הנשים בתקופת הריון. המחשבה איך לשפר את המצב הטרידה אותו כל הזמן.

סיימון בנזמין ווקר התחתן בשנת 1875 עם אשתו רבקה ביי , הוא ביקש ממנה לעבור קורס מיילדות, ולאחר סיום הקורס היא שרתה את קהל הנשים במשך 28 שנים עד שנפטרה בשנת 1904 .

סיימון בנזמין ביחד עם אשתו עסקו ביצירת מודעות אצל הנשים בנושא מחלות נשים, לימד אותן איך לטפל בילדים, איך לטפל בעצמן בשעת הצורך (לפני ואחרי לידה).  כל זה הוא עשה בשתי צורות: ע"י הרצאות וכתיבת ספרים אשר עסקו בעיקר בטיפול הילדים. הוא נתן יותר מ – 2000 הרצאות כדי להסביר את הנושאים הללו, בתוך כל הנושאים הוא שם דגש על מחלות כגון מחלות נשים ואיך לטפל בהם.

הוא לימד את אשתו איך להדריך אותן בענייני בריאות ובכל ההרצאות שלו הוא שם דגש על כך שבנות בני ישראל תתחתנה מגיל 18 שנה ובנים מגיל 25 שנה. כמובן אשתו תמיד נוכחה בעת הרצאותיו על מנת שתלמד ותעזור לו להעביר את הנושאים אלו לידיעת הנשים.

בשנת 1882 יסד ארגון בשם "למען העם" במומביי ( שמו בהודית "ניתי פרסרק"), במשך הזמן נפתחו הרבה סניפים בתוך מומביי, כמו כן שני סניפים בסתרה, 10 סניפים במחוז רטנגירי, 4 סניפים במחוז אהמדבאד, 5 סניפים במחוז נשיק, 4 סניפים במחוז חאן דש. הוא מינה ממונים בכל הסניפים, מינה מרצים שיתנו הרצאות בפני חברי ארגון, הוא עצמו המשיך להרצות, הוציא לאור ירחון בשם "עצה בעניין התנהגות" הירחון התפרסם בכל המקומות שהוקמו סניפים.

מר סיימון הוזמן על ידי המלך מר שיווזי רווי גיקווד אשר הזמינו כאורח כבוד שלו. הילל את ירחונו ונתן לו עזרה כספית. מר סיימון וקרולר הוציא לאור 15 ספרים. כתב הרבה כתבות בעיתונות, בירחונים וחוברות רפואה.

בשנת 1872 הוא כתב ספר בנושא "איך לגדל ילד".כמו כן בשנת 1886 פרסם חוקים לגבי זכויות הילד ודרש מההורים שהם חייבים לחנך את ילדיהם בבית הספר . כתב עבור המורים ספרים ונתן עצות איך לחנך את התלמידים בבית הספר. הוא כתב את דעותיו לגבי טיפול בילדים שיצא לפועל אחרי 50 שנה.

 מילדותו היה למר סיימון הרבה נסיון, בבגרותו הוא ניסה לכתוב את התפילות בשפה ההודית (מרטי) עבור אלה שלא ידעו לקרוא עברית (תפילה בעברית הכתובה במרטי). הוא עזר להרבה צעירים בהכנה לעליה לתורה ובלימוד תורה, בנושאים אלה הוא קיבל הרבה תמיכה מבני ישראל והצליח לקדמם בנושאי יהדות ( קיים ישיבות וויכוח בנושאים פתוחים בנושאי דת).

מאחר ומר סיימון בזמין ווקר היה לימוד נסיון בכל התחומים (ניצל את כל הזמן ללימוד בכל נושא ונושא) ידע איך להעביר חומר לימוד לילדים , ידע איך להעביר חומר הדרכה למבוגרים , הוא הוזמן ע"י מלך מחוז בדוהדה, כבוד המלך סיווזי גייקוד והתייעץ אתו בהרבה נושאי חינוך.

  מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו"  - עורכת רייצל גדקר

 תורגם לעברית ע"י גב' רינה סולומון .

זוזף איזיקל רזפורקר ז"ל

 סיים את לימודיו באוניברסיטת מומביי  כתלמיד מצטיין ובמקום ראשון בקהילת "בני ישראל" . מורה ראשון לעברית בשנת בהודו (בשנת 1871 ) , ומשנת 1890 התמנה כשופט כבוד של מומביי.

זוזף איזיקל רפורקר קיבל מלגות ללימוד שפה העברית והיה מנהל בית הספר "דויד ששון" . הוא התפרסם כאחד שהייתה לו שליטה בשפה עברית בהודו ומחוצה לה .

הוא תרגם כ-20 ספרי קודש מעברית לשפה הודית בכך עזר ל"בני ישראל" בהודו להבין את התפילה . הוא היה הרבה שנים מנהל  של בית הספר  והתלמידים בבית ספרו למדו עברית ויכלו לסיים בגרות בעברית.

בשנת 1890 הממשלה העניקה לו תואר "שופט כבוד" ועודדה מאוד את מעשיו . 

 מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו"  - כתבות רייצל ג'רקר

 תורגם לעברית ע"י גב' רינה סולומון .

ד"ר אלייזה מוזס רזפורקר

 נולד : בשנת 1873 – נפטר בשנת 1957

 ד"ר א.מוזס עבד בעריית מומביי משנת 1920. עבודתו התמשכה 17 שנה בתפקידים שונים. בשנת 1937 הוא נבחר לראש העיר, במסגרת תפקידו כראש העיר עזר להרבה אנשים נזקקים. היה פעיל בארגון יהודי הודו. במיוחד עזר הרבה בנושאי חינוך. לזכרו קראו רחוב על שמו במומביי. בקהילת יהודי הודו הוא היה מוכר בשם M.D.MOSES      .

מקור : בשפה מרטי "בני ישראל – איש ומולדתו" – עורכת רייצל גדקר

תורגם לעברית ע"י רינה סולומון