סבא שלי בצבא הבריטי- יחזקאל סולומון פנקר ז"ל

כך כתוב בעיתון ובספר

Ezekiel Solomon Penkar Subedar Haskelji Israel

Afghan war 1880. Defence and battle of Khandar (medal and clasp).

Egyptian Expedition (Sudan)1885 Action of Hashim and Tofrek.

Various attacks on convoys, advance on Tamai (medal and two clasps) Affairs of Takul.

אימי מזל סולומון פנקר ז"ל בת רחל ודניאל צריקר ז"ל , נולדה בבומבי בשנת 1910 , נפטרה  ונקברה  בג'בלפור   בהודו  בתאריך - יד' באב תשי"ב 5/8/1952 . אימי הייתה עקרת בית ודאגה באהבה רבה לאבי ושמונת ילדיה, הייתי כל הזמן תחת כנפיה, זכורה  לי הנסיעה האחרונה שלנו לאחותי בבומבי ששם אימי חלתה ולאחר חזרתנו לג'בלפור היא נפטרה בבית החולים, הייתי אז בן 9 וששה חודשים מרוב שהייתי כל הזמן איתה אז היה לי קשה מאוד להתרגל לזה שהיא כבר לא בבית והייתי מחפש אותה כל הזמן עד שאבי העביר אותנו לבית אחר

אבי אישבושת סולומון פנקר ז"ל בן מרים ויחזקאל סולומון ז"ל  , נולד בבומבי בשנת 1900,היה מנהל תחנת רכבת בהודו, עלה לארץ בסוף שנת 1959נפטר בתאריך 20/7/1962 - יח' בתמוז תשכ"ב  ונקבר ברמלה מאחר  ועבד  בהודו רוב  שעות היום, לכן לא היה לו הרבה זמן עבורנו, אך זכור לי היטב שלאחר פטירת אימי( הייתי בן 9 )  הוא רוב הזמן דאג לי וטייל איתי וכך הוא ניסה למלא גם  את מקומה של אימי

             חמי ניסים גדסי ז"ל, נולד בתימן עלה לארץ בשנת 1943, אדם נפלא היה חמי, אדם דתי אך לא כפה את הדת על משפחתו, הרגשתי נפלא בקרבתו, יכולתי לדבר איתו על הכל, בעל השקפת עולם רחבת אופקים, למדתי ממנו המון על אהבה לזולת, על הדת, ועוד  על הרבה דברים נוספים, אלוקים ידע איך להפגיש שני אנשים אלה ,חמי וחמותי, לא נשכח אותם לעולם. ניסים נפטר בתאריך 6 בפברואר 1986 -כ"ז בשבט תשמ"ו

 חמותי ימימה גדסי ז"ל, נולדה בתימן עלתה לארץ בשנת 1943. מאז שהכרתי אותה בשנת 1964,אהבתי לשמוע את סיפוריה מתימן, איך הם חיו שם,איך היא הכירה את חמי,איך עלו לארץ ישראל,  סיפורי הדרך בזמן העלייה לארץ ישראל, בהגיעה לרחובות עבדה קשה מאוד בעבודת קטיף בפרדסים, עם כל עבודה הקשה  אישה שמחה הייתה ,אישה צדיקה, בעלת  חוכמת חיים , אהבה את הזולת וכמובן דאגה לכולם.ימימה נפטרה בתאריך ב' בניסן תשנ"ו ונקברה ברחובות

גיסי ששון בנימין ז"ל נולד בהודו (בומבי) ,שם ניהל בית ספר למוסיקה בו לימד על כל כלי המוסיקה, מן האומנים והנגנים ההודים המפורסמים התחנכו אצל ששון מאסטר אשר הגדיל ופאר את המוסיקה והדרמה ההודית

                   גיסי דויד דוידסון ז"ל נולד בבומבי בשנת 1915 ועלה לארץ ישראל בשנת 1960עם משפחתו , למלא חלומו של אביו הציוני, אשר לא זכה לראות ארץ ישראל העצמאית ולעלות בה.הביאוהו לירוחם מקום ללא בית כנסת לעדה ההודית דבר שהיקשה לקיים מצוות התפילה לה היה רגיל  בהודו.על כן את מטרתו הנעלה שהקדיש, עם אנשי הקהילה ההודית הייתה בניית בית כנסת הראוי לתפילה כמקובל, חלומו זה התגשם  בשנת 1965ונתמנה לחזן בית הכנסת כמובן ללא תמורה כספית.הקפיד להגיע לבית כנסת בכל יום וכן הכין את ילדי הקהילה לבר-מצווה, חתנים לעלייה לתורה, ערך תפילות בבתי יהודי הודו כל זאת ללא כל תשלום,

בשנת 1993 נבחר ליקיר העדה ההודית. מעמד זה בא להביע תודה והערכה על אמונתו, דביקותו, אהבתו, מסירות ודאגתו לבית הכנסת ולקהילה ההודית , שבהם ראה את כל מפעל חייו

נפטר בתאריך - 25/10/2000 בגיל 85 ונקבר בבית עלמין באילת

גיסתי אביגיל  בת ימימה וניסים גדסי וגיסי שלום בן שמעה וסעיד יחיאל , זכור לי את הימים הראשונים שראיתי אותה נערה חמודה המוכנה לעזור תמיד ללא כל תנאי, לדעתי אם אומרים  על כך שבית המקדש  יקום על אהבת אמת, אז רק  אנשים כמו אביגיל ובעלה שלום  יקימו  אותו, כי במקום שהיו צריכים להושיט יד לעזרה הם  תמיד היו שם. נתינה אצלם היה קיים מלידה ולא חשוב למי   אהבו לפנק לא רק את הילדים שלהם אלא כל ילדי השכונה והילדים  ידעו והיו אצלם והם חילקו את מה שהיה להם שווה בשווה בין כל הילדים,הם היו מוכנים  לתת כל דבר גם אם לא היה להם מספיק עבור משפחתם, אין לי מספיק מקום לכתוב כמה יפת נפש הייתה אביגיל נפש טהורה שאהבנו אותה כל כך וגיסי שהלך איתה יד ביד בכל ולא עזב אותה לרגע כי אהב אותה מאוד אהבת אמת הייתה זאת כי גם במותה הוא לא עזב אותה והלך אחריה

אביגיל נולדה בתאריך  14/02/1948  ונפטרה בתאריך 25/08/2005

שלום נולד בתאריך 01/01/1940 ונפטר בתאריך 07/12/2006